הקאפלה הסיסטינית

הקאפלה הסיסטינית מהווה את ליבו הפועם של מוזיאון הותיקן, הפנינה האולטימטיבית אשר מרכזת לתוך חלל אחד חלק גדול מאוצרות האמנות החשובים בהיסטוריה. מקבץ של אמנים, כשבמרכזם כמובן מיכלאנג’לו בונארוטי שאחראי על התקרה וחלקים נרחבים מהחלק העליון של הקאפלה, כשבראשם- “Giudizio Universale” – יום הדין האחרון שמעל למזבח שבקדמת האולם, מקדמים את פני המבקרים המשתאים. הקאפלה עצמה תוכננה על ידי האפיפיור סיסטו החמישי והושלמה לקראת סוף המאה ה-15 מתוך תכנית כוללת של שיקום מבנים קאתוליים ברומא.

המבנה של הקאפלה מבוסס על שלוש רמות שונות: הראשונה שכללה בעבר גם איורים על גבי שטיחי קיר שנעשו על ידי רפאל שהגיע מן העיירה הקטנה (והמקסימה) אורבינו שבמחוז מארקה, לו שייך אולם נוסף וחשוב מאוד של המוזיאון. בחלק המרכזי של הקפלה מצויים “אפרסקי” שמתארים את הברית הישנה ואת הברית החדשה. מצד אחד סיפור חייו של ישו ומהצד השני עלילות מתוך חייו של משה רבנו (והנה לכם הקשר היהודי העמוק למקום זה). בחלק העליון ניתן להבחין בעיקר באיורים של אפיפיורים קודמים ושל שליחיו של ישו, והתקרה ששייכת למיכלאנג’לו ובמרכזה אחת מהאופרות המפורסמות ביותר שלו: “בריאת האדם”.

זה כמובן על קצה המזלג, בסיור בוותיקן מוסבר כמובן את הקשר, ההקשרים, הסיפורים והאידאלים שעמדו מאחורי יצירת הפאר הזו.

הקאפלה הסיסטינית מקבלת אלפי מבקרים בכל יום ויש לה גם שימוש חשוב מאוד מבחינה פורמלית: הקאפלה משמשת החל מ-1878 למקום קיומן של ישיבות ה”קונקלאבה” (“סגור עם מפתח”) בהן בוחרים הקרדינלים את מי מביניהם אשר יבחר לתפקיד האפיפיור הבא של הכנסייה הקאתולית. בסיומו של כל יום דיונים (במסגרתם הקרדינלים מחויבים להישאר בתוך ההיכל), ארובת העשן של האולם פולטת עשן שחור (במקרה של אי הכרעה) או עשן לבן , במקרה בו יותר משני שליש מהקרדינלים מסכימים על זהותו של האפיפיור ה”חדש”.

:כאן תוכלו לגלגל בביקור וירטואלי בקפלה הסיסטינית