בית הכנסת הגדול ברומא

הינו בית הכנסת הגדול באירופה

הקהילה:
כיום קהילה מגוונת המונה כ 16 אלף איש, בקהילה כ 13 בתי כנסת פעילים, כולל בית כנסת מיוחד ליהודי טריפולי שהיגרו לאיטליה בשנת 1967 – מלוב. אחד מבתי הכנסת השוכן ברחוב VIA BALBO 33 ו”מארח” בתוכו שלושה בתי כנסת (איטלקי, ספרדי ואשכנזי).
משרד הרב הראשי לאיטליה נמצא בבית הכנסת הגדול ברומא ויושב בראש מועצת הרבנים של איטליה.

עדות לקיומה של הקהילה היהודית אנו מוצאים כבר מהמאה השנייה לפנה”ס כאשר נכרתת ברית בין האימפריה הרומית וממלכת יהודה תחת שלטונו של יהודה המכבי נגד היוונים, בתקופה ההיא היגרו יהודים רבים מיהודה לרומא, ומספרם גדל
במרוצת השנים, עם ביסוס המסחר בים התיכון.
רבים אחרים הוגלו לרומא כעבדים לאחר “המרד הגדול” ביהודה בשנים 65-135 לספירה.
היהודים האטלקים אינם ממוצא ספרדי (מזרחי או ממדינות ערב) ואינם ממוצא אשכנזי (מוצא אירופאי), אלא ממוצא איטלקי עם נוסח הנקרא נוסח איטלקי, ועברית ייחודית ולכן נדבק בהם המינוח “רומנים”.
בית הכנסת הגדול נבנה זמן קצר לאחר איחוד איטליה שקרה ב 1870 עם כיבוש רומא, כאשר ממלכות איטליה מתאחדות
הממלכה הצפונית(מזרחית ומערבית) והממלכה הדרומית (שתי הסיציליות) מדינות הוותיקן מאבדות את כוחן ואיטליה הופכת למדינת לאום מאוחדת.

הגטו היהידי מפורק וליהודים ניתנת אזרחות, המבנה שעד אז שימש כבית הכנסת היחיד בגטו (מבנה שהכיל בתוכו
חמישה בתי כנסת בסגנונות שונים) נהרס, והקהילה החלה בתיכנונו של בבית כנסת חדש ומפואר.
בניית בית הכנסת ארכה כ3 שנים מ1901 עד 1904 בשטח של כ3,373 מטר מרובע על גדת נהר הטיבר, המשקיף לעבר הגטו, שבו הוכרחו היהודים להתגורר כאשר הוקם בשנת 1555 על ידי האפיפיור פאולוס ה4 קראפה.
בית הכנסת תוכנן ע”י האדריכלים האיטלקיים וינצ’נזו קוסטה ואוסוולדו ארמאני, הוא תוכנן בסיגנון ניאו-ביזנטי, החזית
תוכננה בסגנון ניאו-קלאסי ועיצוב בית הכנסת בסגנון אשורי.

לאחר כ 13 שנים של משא ומתן.
כל חברי הקהילה התקבצו ותרמו את מכספיהם לבניית המבנה, למרות מצבם הכלכלי והאמצעים הירודים סייעו רבים
בהכנות לחנוכת המקום שהתקיים ב 28 ביולי 1904 ובהשתתפותו של מלך איטליה ויטוריו עמנואלה ה-3.
על אחת מקירות בית הכנסת הוצב שלט המזכיר את המאורע בו הכריזו יהודי רומא על עלייתם מהשפל (“מבירא עמיקתא לאיגרא רמא”).

נשיא הקהילה היהודית בעבר אנג’לו סרני, תיאר כיצד 30 שנה לאחר אמנציפציית היהודים, ביקשו היהודים בית כנסת שיהיה ממוקם בין גבעת הקפיטול לגבעת ג’ניקולו, בין שני האתרים המוקדשים לשני ה”ארכיטקטים” הגדולים האחראים
לאיחוד איטליה – המלך ויטוריו עמנואלה ה-2 והמצביא מהפכן ג’יוזפה גריבאלדי.
בית כנסת מלכותי וחופשי, המוקף בטוהר וקרן אור חופשית.
מבנה בית הכנסת פשוט ומעשי, עטוי בעיטורים צנועים, בעל הרמוניה מושלמת המשתלבת עם אתריה השונים של העיר.
ברם הסגנון האקלקטי של המבנה הופך אותו לבולט בעיר המפורסמת בגין בנייניה ואתריה המרשימים.
בניין זה מושך תשומת לב בסגנון ההארט דקו שתוכנן במכוון למטרה זו ע”י הקהילה כחגיגה גלויה לעין לחירותם של היהודים
ונראה מנקודות תצפית שונות בעיר.
כיפת האלומניום הינה הכיפה המרובעת היחידה בעיר כדי להבדילה מכלל הכנסיות הפזורות בעיר ולהקל על זהוי המבנה.
לוחות זכרון משיש מכבדות את קורבנות הקהילה שנכחדו בזמן הכיבוש הנאצי, ולזכר פיגוע הטרור שהתרחש ב 9
לאוקטובר 1982 ע”י הרשות הפלסטינית בזמן מלחמת לבנון עם יציאת המתפללים מתפילת יום כיפור, וגרם למותו של
ילד בן שנתיים בשם סטפאנו גאי ולפציעתם של 37 איש.
מאז ועד היום בית הכנסת מאובטח על ידי משטרת הקרביניירי (המשטרה הצבאית האיטלקית), הכניסה הינה לאחר בדיקה
בטחונית הכרחית המבוצעת ע”י מאבטחי הקהילה.

המוזיאון לאומנות והיסטוריה יהודית נוסד בשנת 1960, יחד עם האוסף העשיר וחפצי האומנות השונים שעיטרו את בתי הכנסת הקודמים בגטו,

רוב חומר התיעוד בעיקרו מפירוקם של בתי הכנסת ובתי הספר השונים שנוסדו ופעלו בזמן הגטו, ביניהם אנו מוצאים את שמות בתי הכנסת : בית הכנסת האיטלקי-טמפיו,הסקולה נובה, בית הכנסת הסציליאני, בית הכנסת הקסטיליאני, ובית הכנסת הקטאלוני. בעבר ייצג כל אחד מהם בית כנסת שהשתייך לקהילות השונות שהגיעו לרומא כמו למשל קסטיליאני וקטאלוני מגירוש ספרד ומסיציליה.

יותר מאלפיים שנה, השאירה מאחוריה הקהילה היהודית שובל ראיות ותיעוד באמצעות חפצים יקרי ערך שאין שני להם באירופה.
בית הכנסת הגדול ובתוכו המוזיאון, חנך לאחרונה תוספת למוזיאון ובו הוא מתאר את הכרונולוגיה ההיסטורית ונוכחות הקהילה היהודית ברומא, כמוכן הוא מציג מספר רב של עבודות יד ותשמישי קדושה יקרי ערך, כולל עבודות רקמה מדויקות ששימשו כמעילים לספרי התורה בבתי הכנסת השונים.

למרות העוני שנכפה על תושבי הגטו, הצליחו היהודים הכלואים לאסוף יחד מספיק אמצעים על מנת להבטיח את שכירת מיטב אמני איטליה לעיצוב ופיסול תשמישי קדושה אלה.
רוב האוצרות הללו מוצגות כיום במוזיאון היהודי החדש, ולמרות שהמוזיאון פעיל מאז שנות ה60′, לאחרונה נערך שיפוץ ושחזור שמומן ברובו על ידי האיחוד האירופי שתרם 2 מיליון אירו להשלמת המוזיאון.

המוזיאון לא מתבלט רק בתצוגת תשמישי קדושה למיניהם, אלא משלב גם צילומים ומסמכים תיעודיים מההיסטוריה של הקהילה הרומית-יהודית,שבה מתגאים בני הקהילה ומציינים, אנו: “הקהילה העתיקה ביותר באירופה”
המוזיאון ממשיך ומציג מספר אולמות אשר מדגישים את הקשר היהודי לרומא,כמו, גלריית השיש העתיקה ותצוגת השיש היקר מבתי הכנסת ומגטו רומא, גלריה זו מכילה מעל 100 תבליטים ואלמנטים ארכיטקטונים מגוונים בגודל ובתוכן. ולפי ציטוט המוזיאון:
“הנושאים המיוצגים בתבליטים שונים ומגוונים אולם יחדיו מדגישים את המרקם החברתי, צורת החיים ביומיום והיסטוריית הקהילה היהודית ונוכחותה ברומא. הם מנציחים את תרומת המשפחות העשירות וקניינם של חלקות הקבורה השונות. כיצד הבאת חמץ נאסרה לאזורים מסויימים שבהם לא נאפה חמץ, ומתעדים את הפעילויות השונות והאחווה תוך כדי ניהול עבודות ונתינת צדקה. ישנם גם סמלי משפחה המקשטים את עבודות האומנות שנתרמו על ידי אותן משפחות לקהילה”

עוד פריט קבוע בתצוגה מציג אוסף אריגים, המכיל כ800 אריגי בד איכותיים ומיוחדים מכל רחבי איטליה מהמאה ה15 ועד המאה ה19. המוזיאון מתכנן לבנות מרכז תחזוקה לאריגים, שיכיל בתוכו את רוב ממצאי המוזיאון. הבדים יונחו בקפידה באמצעי אחסון עמידים בפני כניסת אור שמש, חמצן ואבק העלולים לפגום באריגים היקרים.

מידע שימושי:
כתובת : Lungotevere Cenci (Sinagoga) - 00186 Roma

למידע: 06.68400661
דואר אלקטרוני info@museoebraico.roma.it
שעות פתיחה :
ימי ראשון עד חמישי 10:00-17:00(מיוני עד ספטמבר: 10:00-19:00).
ימי שישי: 9:00-14:00(מיוני עד ספטמבר: 10:00-16:00)
ימי שבת, חגים יהודיים , 1 לינואר,15 לאוגוסט : סגור
חגים קתולים: סגור אחר הצהריים